פיצה ארגנטינאית

מוכן! מוכן!

רגע, מה? פיצה זה איטלקי והארגנטינאים בכלל ידועים כקרניבורים.. בטח התבלבלתי. אז זהו, ממש לא.

כזכור, לפני קצת יותר משנה יצאנו לטיול שורשים משפחתי בצד השני של הכדור (מי שלא זוכר, מוזמן להזכר כאן). בין שפע המטעמים שנתקלנו בהם לאורך המסע, היה אחד מאוד לא "שגרתי". בין האלפחורס, האמפנדס (במגוון מילויים), הצ'וריסוס והסטייקים העסיסיים (ויסלחו לי הצמחו-טבעוניים), בלט אחד, עליו גם קיבלנו פירוט מקדים מאמי – פיצה ארגנטינאית.

"מה זו פיצה ארגנטינאית?" שאלנו בתמיהה וההסבר הגיע מיד (מלווה בערגה נוסטלגית לימי ילדותה העליזים בבואנוס איירס) – "קוראים לה פוגסטה וזו פיצה בלי רוטב עגבניות ועם המון בצל והמון גבינה". "נשמע מוזר" הודנו לאור התיאור הנ"ל. כשהגענו לבירה הארגנטינאית ולאחר מסע חיפושים אחר הפיצה המיוחדת הזו (כי מסתבר שכיום קשה למצוא כזו ועוד שתהיה טובה), גילינו, ובלי טיפה של הגזמה, את אחת הפיצות הטעימות שאכלנו אי פעם.

עברה שנה (וחודשיים, אבל מי סופר?!) וחשקה נפשנו בפיצה שכזו. לשחזר במדוייק אנחנו לא יודעים, לנסוע לצד השני של העולם אנחנו לא יכולים, אז החלטנו לנסות ולהכין גרסה (מקומית) משלנו – שלטעמנו האישי לא נופלת מהמקור. מוזמנים לנסות את זה בבית:

מה צריך?
חבילה של בצק (אנחנו השתמשנו בבצק עלים) מופשר ומוכן לאפייה
2 בצלים גדולים
גבינה צהובה מגוררת (הרבה)
גבינת מוצרלה מגוררת (הרבה)

המצרכים

המצרכים

איך מכינים?
על תבנית מרופדת בנייר אפייה, פורשים את הבצק (לפיצה אחת מספיקה חצי חבילה). חותכים את הבצלים דק-דק ופורשים על הבצק. מפזרים את הגבינה (הרבה גבינה) מעל הבצלים.

רגע לפני התנור

רגע לפני התנור

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, ומוציאים כשמזהיב.

מוכן!

מוכן!

מגישים לשולחן בליווי בירה צוננת.

בירה צוננת

בירה צוננת

לשם גיוון ניתן להוסיף תבלינים ולנועזים גם תוספות שונות. זו אומנם לא תהיה גרסת המקור, אך בפיצה אי אפשר לטעות.

בתאבון!

Follow

Follow this blog

Get a weekly email of all new posts.

Email address