מעשה בפיאסטה מקסיקנית ועוגת גיטרה

בעידן שבו חגיגות ימי הולדת עם משפחה וחברים הן זיכרון רחוק ומתוק, אני מנצלת את ההזדמנות ורגע לפני יום הולדתה השמיני, מעלה זיכרונות מיום הולדתה השישי (והנורמלי) של בכורתי..

הכל התחיל כחודשיים לפני תאריך יום ההולדת, בעוגה – כי הרי ידוע ש"אין חגיגה, בלי עוגה…". בת השנייה לשש מצאה במקרה את הספר "עוגות יום הולדת", שאימי (שתחייה) "הורישה" לי והתחילה לעיין בספר כאילו חייה תלויים בכך. יום ההולדת שלה כבר נשף לי בעורף והחלטתי שזו הזדמנות מצוינת לקבל החלטה על עוגת יום הולדת והרי כאמור כל הפקת יום הולדת תלויה בפרט החשוב הזה… 


אחרי ששללנו בובה, מכשפה, תיבת אוצר וכדור פורח, נחו עינייה התכולות על עוגה בצורת גיטרה "הנה אמא, כזאת אני רוצה" אמרה בהחלטיות. "גיטרה?" שאלתי, "לא סתם גיטרה! נעשה גיטרה כמו בסרט קוקו" המשיכה.


רגע לפני שנבהלתי מהסיטואציה אליה הכנסתי את עצמי, פתחתי את אפליקציית הפינטרסט שלי. מקור כל הטוב והרעיונות של האינטרנט. לשמחתי חג הרווקים הסיני, היה מרחק של שבוע בלבד מאיתנו. אז במקביל כבר התחלתי למלא את העגלה הוירטואלית, מכינה פיאסטה מקסיקנית לתפארת גיל שש.

אז מה היה לנו?


בגזרת הקישוטים
דגלי לבד צבעוניים וססגוניים. הגיעו מהר מאוד ובאיכות מעולה. העניקו לכל הבית אוירה חגיגית וצבעונית יחד עם בלונים צבעוניים שנשארו מחגיגות קודמות.


מסגרת לצילומים. לא ברור לי מה בדיוק קרה עם הבנת הנקרא שלי, אבל כשהזמנתי את הקישוטים הייתי בטוחה שמדובר בקישוטים קטנים לשולחן האוכל. רק כאשר החבילה הגיעה, התבררה הטעות. 

החלטתי "להפוך לימונים ללימונדה". וכך ארגז ישן נחתך לכדי מסגרת, נעטף בנייר עטיפה ירוק וקושט עם כמה מהקישוטים – והרי לנו מסגרת לצילומים. שאגב התבררה כהצלחה מסחררת ואחלה פעילות נוספת לאירוע עצמו. הקישוטים שלא התאימו למסגרת או לצילומים שימשו כקישוט למרכז שולחן האוכל.


לאלה התווספו כאמור בלונים בשלל צבעי הקשת וכמיטב המסורת בלון ספרה, למקרה שמישהו פיספס את העובדה שהפיצית חוגגת יום הולדת 6. זר פרחי ציפורני חתול שהכנתי מנייר קרפ כתום ומנקי מקטרות. כלי הגשה צבעוניים, סומבררו ומפת ראנר מפוספסת לטוטאל לוק מקסיקני.


בגזרת האוכל
לאור מחסור בזמן, החלטתי להקל על עצמי כמה שיותר. לצד עזרה מאימי הדרום אמריקאית, שדאגה לשלושה סוגים של סלסה על טהרת העגבניות, נעזרתי בשירותיה של יוצאת מקסיקו אמיתית, שהכינה עבורנו מרק תירס-קוקוס יוצא מגדר הרגיל, ממרח פריחולס (שעועית שחורה) וכמובן גוואקמלה משובח.


עוד על השולחן קלחי תירס לילדים ולילדים בנפשם, נאצ'וס ועמדה להכנה עצמית של טורטיות עם מגוון אפשרויות מילוי: רצועות עוף, פלפלים קלויים, ירקות טריים וממרחים.


בגזרת הקינוחים
כאמור, עוגת יום הולדת שנבחרה מבעוד מועד, והכתיבה את הטון לכל החגיגה. הבסיס עוגת וניל בחושה באמצע קרם בטעם ריבת חלב והציפוי קרם שוקולד לבן עם זילוף עיטורי שוקולד מריר. עבדתי לפי מתכון בסיס רגיל לעוגת וניל והכפלתי כמויות פי 1.5 לתבנית אינגליש קייק ותבנית מלבנית בינונית.


לצד העוגה הוגשו פירות העונה, מקרונים צבעוניים (אני יודעת שזה לא שומר על האותנטיות המקסיקנית אבל הצבעוניות הזו.. וואו!) וצ'ורוס מדהימים.


בגזרת ההפעלות
נשארנו נאמנים למקור, כלומר לסרט קוקו. והחלטנו (יותר נכון אני הצעתי, היא החליטה) להכין כלי נגינה:
תוף מרים. לוקחים צלחת נייר חד פעמית, צובעים ומקשטים במדבקות, מחוררים 4-5 חורים במרווחים שווים ומשחילים סרט (או מנקה מקטרות) קשור לפעמונים.


קסטניטות. רצועות קרטון (5*15 ס"מ) שנחתכו משארית הארגז ממנו הכנתי את מסגרת הצילום, צובעים ומקשטים, מקפלים לחצי ומדביקים קנים או פקקי מתכת (נשארו לי מלא קנים מחנוכה האחרון), שיקישו זה בזה.


מראקאס. יש מי שטוען שאני אגרנית (האיש), אבל בדיוק למקרים כאלה שמרתי מלאי בקבוקי אקטימל נקיים. את הבקבוקים מקשטים וממלאים באורז או קטנייה יבשה (אנחנו השתמשנו בחומוס יבש) וסוגרים באמצעות בלון.


ציורים. דפי צביעה של מסכות דיה דה לוס מוורטוס, או בעברית – יום המתים. יש מלא דפי צביעה יפים בסגנון הזה ברשת, להדפסה בחינם, בחרתי 4-5 דוגמאות שיהיה מגוון.


פיניאטה. ללא ספק אחד ההיי לייטס של החגיגה. גם במקרה הזה בחרנו לקנות ולא ליצור מאפס, אם כי היה שלב שהאיש עוד השתעשע ברעיון היצירה. באחד מימי המחלה שנכפו עלינו טרום יום הולדת, לקחתי את הצוציקית לחנות המיוחדת לימי הולדת לבחור את ה-פיניאטה בשבילה ומשם המשכנו לסטוק הקרוב למלא עגלה במגוון הפתעות-בשקל למילוי.

בגזרת ההפתעות
אחרי מחשבות רבות, ובגלל טווח גילאים די רחב של מוזמנים, החלטתי להכין הפתעה (מתוקה) אחידה לכולם – מיני פיניאטה עם עדשים צבעוניות. אם כי כדי לשמור על בטיחות, לילדים מתחת לגיל 5 במקום עדשים חיכה צעצוע. 


למעשה, ההפתעות היו בין הדברים הבודדים בחגיגה, שתכלס דרשו הכי הרבה זמן והשקעה. מודה, גזירת ניירות הקרפ וההדבקה על גבי כוס קרטון חד פעמית, היתה סוג של עבודת נמלים.


בסיום החגיגות ולאחר שנרשמה הצלחה אדירה, התפניתי לתכנן את יום ההולדת של הצוציק הבא. הוא, למקרה שתהיתם, כבר בחר מזמן את נושא המסיבה.

Follow

Follow this blog

Get a weekly email of all new posts.

Email address